החלטה בתיק בש"א 17384/07

לפני בקשה להורות על מחיקת כתב ההגנה מחמת אי קיום החלטות בית המשפט שעניינו גילוי ועיון במסמכים לרבות מסמכים ספיצפיים כמו גם תשובות לשאלון.

נשוא התביעה הינה טענת המבקשת לפיה הפרו המשיבים את זכויותיה בדמות הידועה בשם "נערת אודם" (להלן: " הדמות"), ביחס אליה גם רשום לזכות המבקשת סימן מסחר. בתביעה נטען כי המשיבים מפרים את סימן המסחר תוך פגיעה בקניין המבקשת, זכויות היוצרים שלה בדמות והכל תוך ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבונה וגניבת עיני הציבור והטעייתו כי הוא רוכש מוצרים מקוריים ומורשים של הדמות שעה שרוכש מוצרים מפרים.

בתביעה שהוכתרה כצו מניעה קבוע, פיצויים ומתן חשבונות, עתרה המבקשת ליתן צו מניעה האוסר על המשיבים לייצר ולשווק ולנקוט בפעולות דומות בכל הנוגע לדמות, ליתן דו"ח מפורט על הפצת המוצרים המפרים בכלל זה באמצעות דוחות חשבונאים. בית המשפט התבקש לחייב את המשיבים בפיצויי סטטוטורי בסך של 100,000 ש"ח, תוך שמירת זכות המבקשת לתקן את כתב התביעה וסכומה לאחר קבלת נתוני המכירות.

בכתב ההגנה הכחישו המשיבים את זכויות המבקשת. ביתר פירוט נטען כי אין במוצרים הנטען כי הם בגדר "מוצרים מפרים" (להלן: " המוצרים המפרים") כל הפרה בזכויות ככל שיש למבקשת שכן אין במוצרים המפרים רכיבים המהווים חלק בלתי נפרד מהדמות וזכויות המבקשת בה. סימן המסחר כולל את הדמות עם הרכיבים האמורים ולפיכך העדר אותם רכיבים במוצרים המפרים בהכרח אינו בגדר הפרה של זכויות המבקשת. כך לעמדת המשיבים הדמות אינה עומדת בפני עצמה אלא היא מזוהה עם הכיתוב "אודם" המופיע בתוך בועה, דבר שלא בא לידי ביטוי במוצרים המפרים. בדומה הוא השוני בצבעי הדמות לעומת הצבעים במוצרים המפרים. לפיכך טוענים המשיבים שאין במוצרים המפרים פגיעה במבקשת במיוחד שקהל היעד של הדמות הם בני נוער המדקדקים בפרטי המוצר.

כב' הרשם גלשטין לפניו התקיימו ישיבות קדם משפט בתיק, הורה על מתן צו גילוי מסמכים ובגדרו כי על המשיבים לגלות את כל מסמכי הייבוא של המשלוח הנטען שהוא מפר כפי שהוצגו במכס, לרבות הספק בחו"ל וכל המכירות שנעשו ממועד שחרור המשלוח. לעמדת המבקשת המסמכים שצורפו לתצהירי המשיבים ולרבות התצהיר השני מטעם המשיבים, לאחר שתצהיר ראשון לא ענה על ההחלטה, אינם מקיימים אחר החלטת בית המשפט. בהקשר זה נטען כי לא נמסרו בין היתר, מסמכי היבוא ואסמכתאות המכירה של המוצרים המפרים. כל שנמסר הם חלק קטן ממסמכי הייבוא של המוצרים המפרים שהם שני רשימוני יבוא טובין ושני שטרי מטען שאינם קריאים מבלי שצורפו חשבון הספק וספר האריזה ואסמכתאות נוספות.

המשיבים טוענים כי סיפקו ומסרו את כל המסמכים שבידם, כאמור בתצהיר המשיב 4 בו נאמר במפורש בסעיף 13 כי : " אין בידנו מסמכים נוספים כל שהם". חוזר המצהיר על כך גם בסעיף 15 לתצהירו.

המבקשת טוענת כי אין ממש בטענות המשיבים וכי הטענה שאין בידם מסמכים נוספים "בשקר יסודה". המבקשת אף טוענת כי המשיבים לא ענו לשאלון אך לא פרטה מהן השאלות שלא נענו לטענתה או לא נענו בצורה מלאה.

לטעמי, בקשה זו מקדימה את זמנה.

כאמור הבקשה מושתת על אי מסירת מסמכים בקשר עם מכירת המוצרים המפרים. שעה שבכתב ההגנה מכחישים המשיבים כי במוצרים המפרים יש משום פגיעה בזכויות המבקשת, יהיה איפוא בחיוב המשיבים במתן הפרטים בדבר מכירות המוצרים המפרים, עוד בטרם נקבע כי ישנה הפרה משום "הקדמת העגלה לסוסים". אם יתברר כטענת המשיבים, שאין במעשיהם משום הפרה, ממילא לא תהיה המבקשת זכאית לקבלת הפרטים בקשר עם המכירות שנעשו על ידי המשיבים. אציין בהקשר זה כי הסעד השני המתבקש בתובענה הוא לחייב את המשיבים הוא "מתן חשבונות" של המוצרים המפרים. חשיפת היקף המכירות בשלב זה מהווה העתרות מראש לסעד העיקרי כבר במסגרת בקשת ביניים של גילוי ועיון במסמכים ולא זו מטרת התקנה.

ההלכה הפסוקה מורה כי תנאי למסירת חשבונות כי התובע זכאי לקבלם. בהקשר זה ראה ספרו של השופט גורן, " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שמינית, בעמוד 208: " קיימת חובה לעבור את המשוכה הראשונה לפני קבלת החשבונות, דהיינו, החובה להוכיח את הזכות לחשבונות. תנאי מוקדם למתן החשבונות הוא הוכחה, ולו לכאורה כי לתובע קמה זכות תביעה לגבי הכספים שעל אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות". מדגיש המחבר בהמשך כי לא ניתן לעבור לשלב השני בטרם מיצוי ובירור השלב הראשון על ידי צווים לחשיפת החשבונות כבר בשלב זה. לטעמי, מסירת החשבונות במסגרת גילוי המסמכים הינה עקיפה של השלב הראשון, שאינה מותרת.

מוסיף המחבר המלומד כי על התובע הנטל להוכיח את השלב הראשון, ואם עמד בו עובר הנטל בשלב השני לנתבע לשכנע במהימנות ספריו. לכן, אם תעמוד המבקשת בהוכחות השלב הראשון, ולאחר מכן יושת על המשיבים להמציא את כל הספרים והחשבונות בקשר עם המכירות יהיה עליהם לשכנע שהנתונים שמסרו הם מהימנים, כאשר למבקשת תהיה שמורה למבקשת הזכות לחלוק על טענותיהם אלה, בין היתר מהטעמים נשוא הבקשה.

נימוק נוסף לדחיית הבקשה הינו עמדת המשיבים לפיה אין בידם מסמכים נוספים פרט לאלה שנמסרו למבקשת. טענה זו נתמכת בתצהיר כדין, המצהיר לא נחקר ואף לא התבקשה חקירתו ולפיכך בשלב זה אמירתו לא נסתרה. גם אם סבורה המבקשת שדבריו אינם אמת, ואף לא עומדים במבחן ההגיון, היה מקום לעמתו עם טענותיה בטרם הכרעה בבקשה, ובהעדר האמור לא ניתן לקבל הבקשה ולקבוע כי אמורים להיות בידי המשיבים מסמכים שלא גולו.

עוד ראיתי לציין כי במכתב בא כוח המשיבים מיום 26.11.06, נספח ט"ז לבקשה נאמר כי המשיבים אינם נוהגים לשמור בידם הזמנות כל שהן וכל המסמכים שהיו בידי מרשיו הומצאו. גם בכך תימוכין לעמדת המשיבים שאינם מחזיקים מסמכים בידם.

באשר לאיכות הגרועה של חלק המסמכים שנמסרו, אזי במכתב האמור, נספח ט"ז הובהר שטיב הצילום הגרוע, שאכן כך, מקורו מהיות המסמכים מודפסים על נייר כימי. אם לא ניתן לצלמם כיאות, על באי כוח הצדדים להסדיר את המצאת אותם המסמכים עצמם שמצויים  בידי המשיבים לידיה הנאמנות של באת כוח המבקשים לעיון בהם והחזרתם לאחר מכן.

המבקשת לא ציינה בבקשתה ותגובתה מהן התשובות שלא נענו ולפיכך לא ניתן לקבוע כי המשיבים לא השיבו לשאלון כנדרש.

מאחר והודע כי הצעתי להסדר לא התקבלה, אין מנוס אלא לקדם את בירור התובענה.

כמתחייב בסוג זה של תובענות, יגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית, כאשר בשלב ראשון יוגשו תצהירים רק בנוגע לזכויות המבקשת בדמות, הפרת הזכויות דנן באמצעות המוצרים המפרים. רק לאחר הכרעה בפלוגתא זו, ובכפוף להכרעה בה, תדון זכות המבקשת לפיצוי ובכלל זה חיוב המשיבים במתן חשבונות.

בצד העדויות הראשיות כאמור יוגשו תיק מוצגים וחוות דעת, באופן שמסמך אשר לא יוגש במועד, לא ניתן יהיה להגישו במועד מאוחר יותר.

תצהירי התובעת - המבקשת, יוגשו בתוך 60 יום מהיום ואילו הנתבעים - המשיבים, בתוך 60 יום מיום קבלת תצהירי התובעת. מסירות אישיות מצד למשנהו.